הורסקי השתתף לאחרונה בכנס הדיגיטל והחדשנות הבינלאומי DLD במינכן, שם נטל חלק בפאנל מרתק תחת הכותרת "Climate, Calories & Code: Hacking the Future of Food". בשיחה עם מומחים מרחבי העולם, הציג הורסקי סקירה רחבה על האתגרים וההזדמנויות שמעצבים מחדש את הצלחת שלנו ואת שרשרת האספקה הגלובלית.
מהפכת ה-"Food as Medicine"
במהלך הדיון, עמד הורסקי על הפער שבין הצלחת תרופות ה-GLP-1 (כמו אוזמפיק) לבין תפקידה של תעשיית המזון. הוא הסביר שבעוד שחברות הפארמה מציעות פתרונות לירידה במשקל, המשקל הוא בסופו של דבר תוצר לוואי של תזונה. הורסקי הדגיש כי קיימת הזדמנות עצומה לשילוב כוחות תחת הקונספט של "מזון כתרופה". לדבריו, בעולם שבו רוב גורמי התמותה קשורים לתזונה, עלינו להסיט את המשאבים וההשקעות מרפואה מטפלת לרפואה מונעת, המבוססת על מה שאנו אוכלים.
חדשנות בשירות החקלאות
נושא נוסף שעלה בפאנל הוא המחסור הקריטי בידיים עובדות והזדקנות החקלאים ברחבי העולם. הורסקי ציין כי הפתרון מגיע דווקא מיזמים שלא צומחים בתעשיית המזון המסורתית, אלא מביאים איתם ידע בבינה מלאכותית, רובוטיקה וביוטכנולוגיה. הוא הדגים כיצד טכנולוגיות שפותחו בצה"ל לניהול טנקים ורחפנים אוטונומיים מיושמות כיום בפיתוח טרקטורים חכמים, ובכך הופכות את תעשיית המזון, שנחשבת לאחת הפחות דיגיטליות, לחזית טכנולוגית מתקדמת.
ביטחון תזונתי כצורך לאומי
בסיום דבריו, התייחס הורסקי למעבר הגלובלי מגלובליזציה ללוקליזציה. על רקע משברי אקלים ושינויים גיאופוליטיים, הוא הסביר כי מדינות רבות, בהן ישראל וסינגפור, מתייחסות כיום לייצור מזון מקומי כאל סוגיה של ביטחון לאומי. המודל של סינגפור, השואפת לגדל 30% מהתוצרת שלה באופן מקומי עד 2030, מהווה דוגמה לצורך ההולך וגובר בשטח של ממשלות להבטיח ביטחון תזונתי בתוך שטחן ולהפחית את התלות בייבוא, גם אם מדובר באתגר כלכלי ולוגיסטי מורכב.
